לבשל, ליצור, לטעום ולהיפגש

1. 1

   אתם מגיעים כקבוצה קיימת

   צוות עבודה או חברה, צוות חינוכי, משפחה, קבוצה מארגון, קבוצת הורים, קבוצת מתבגרים או כל קבוצה אחרת שכבר נפגשת.

2. 2

   מגדירים יחד את מטרת המפגש

   לפני הסדנה אני משוחחת עם מי שמארגן אותה, לומדת להכיר את הקבוצה ומגדירה יחד איתו את מטרת המפגש. זו יכולה להיות מטרה של גיבוש, שיתוף פעולה, יצירתיות, יציאה מהשגרה, זמן משפחתי משותף או פשוט חוויה טובה ומהנה סביב אוכל.

3. 3

   ואני בונה את הסדנה

   בהתאם לכך נקבעים התפריט, המשימות, הקצב, אופי העבודה ומידת הבחירה והאלתור. אפשר לקיים מפגש חד־פעמי, ואפשר גם ליצור סדרת מפגשים לאותה קבוצה לאורך השנה.

1. 1

   פותחים באכילה קשובה

   מתחילים בתרגול קצר סביב כדור אחד: להתבונן, להריח, לנגוס לאט ולבדוק איזה טעם מופיע ראשון ומה מגיע אחריו. אין תשובה נכונה, וכל אדם טועם אחרת. ההבדלים האלה פותחים את השיחה.

2. 2

   מכירים טכניקה, לא רק מתכון

   לוקחים חומר גלם או מנה מוכרת ופותחים מהם עולם של אפשרויות. שקשוקה יכולה להיות קלאסית, עם חצילים, ירוקה או לקבל צורה חדשה באפייה. יש בסיס, יש טכניקה, ומשם כל אחד ממשיך לפי הטעם שלו.

3. 3

   עובדים עם בחירה אמיתית

   בגלילות ירקות, למשל, אין תוצאה אחת נכונה. אפשר לבחור את הירקות, את המילוי, את התבלינים ואת צורת הגלגול. בתוך משימה שנראית פשוטה מתרחשים תכנון, גמישות ושיתוף פעולה.

4. 4

   יושבים לאכול יחד

   בסיום ההכנה עורכים שולחן ואוכלים את מה שהכנו. זה לא נספח לסדנה, זה חלק ממנה.

• איזון ולא שלמות

  עיקרון 80-20 אינו נוסחה שצריך לחשב במדויק, אלא דרך חשיבה. רוב הזמן אני בוחרת אוכל שמזין אותי ומיטיב איתי, ומשאירה מקום גם לחופש ולהנאה. אותו רעיון יכול להתקיים גם בתוך ארוחה אחת, בלי פחד ובלי התחושה שהרסנו הכול. המטרה היא לא שלמות, אלא דרך שאפשר לחיות איתה.

• בריא יכול להיות טעים מאוד

  אני לא מאמינה בהנחה שבריא פירושו לא טעים. להפך. אוכל מאוזן יכול להיות צבעוני, עשיר, מתובל, מפתיע וטעים מאוד. ואם משהו לא טעים, לא חייבים לאכול אותו. גם במטבח שלי יש ניסיונות שלא מצליחים, וזה חלק מהיצירה.

• קשיבות וזרימה

  אני אוהבת את הרגעים שבהם אנחנו שקועים כל כך בפעולה, עד שהזמן קצת נעלם. חותכים, מגלגלים, מערבבים, טועמים ומאלתרים. אי אפשר להבטיח שמישהו ייכנס לזרימה בסדנה, אבל אפשר ליצור את התנאים שמעודדים אותה: בחירה, יצירתיות, אתגר במידה הנכונה וחופש להתנסות.

• הנגשה והתאמה אישית

  מהחינוך המיוחד למדתי שאין דרך אחת שמתאימה לכולם. הנגשה יכולה להיות התאמה של חומרי גלם, של רמת הקושי, של הקצב או של מידת הבחירה. היא יכולה להיות גם הדרגתית: להכיר משהו חדש לצד משהו מוכר, לטעום בלי להתחייב ולבחור מה מתאים. אני מעדיפה ליצור סקרנות ולא התנגדות.

• מספיק בטוח כדי לנסות

  כשאני מארחת בבית, אני כמעט תמיד מכינה כמה מנות מוכרות ולצידן כמה שעוד לא ניסיתי. המוכרות נותנות ביטחון, החדשות מכניסות סקרנות. זה בדיוק המרחב שאני אוהבת ליצור בסדנה: מספיק ביטחון כדי להרגיש בנוח, ומספיק חופש כדי להעז.

שאלות נפוצות