סדנאות לקבוצות

כשהתיאבון והטעמים משתנים: סדנת בישול להורים לילדים המתמודדים עם סרטן

סדנת בישול לקבוצת הורים, שנבנית סביב שאלה מעשית מאוד: מה ואיך אפשר להכין כשהתיאבון, הטעמים והיכולת לאכול משתנים. על הנגשת אוכל, טעם והנאה ואפשרויות בתוך המגבלות.

מאת סיגלית פרוחיפורסם 3 דקות קריאה
קערת זכוכית עם סלט רצועות קישואים, צנוברים קלויים ופרמזן מגורד, מוחזקת ביד מול צמחייה ירוקה

בקצרה

כשילד או בוגר מתמודד עם מחלת הסרטן, האוכל הופך לשאלה יומיומית וטעונה. הטיפולים משפיעים על התיאבון, על הטעם ועל הריח, ומה שהתאים אתמול לא בהכרח מתאים היום. הסדנה הזאת נבנית לקבוצת הורים סביב השאלה המעשית של מה אפשר להכין ואיך, והדגש בה הוא על הנגשת האוכל, על טעם והנאה ועל יצירת אפשרויות בתוך המגבלות. זו אינה סדנה טיפולית ואינה ייעוץ תזונתי.

כשילד מתמודד עם מחלת הסרטן, האוכל מפסיק להיות עניין של תפריט.

הוא הופך לשאלה שחוזרת כמה פעמים ביום, ולעיתים גם באמצע הלילה. מה להכין. מה הוא יסכים לטעום. מה יישאר בצלחת. מה אפשר להציע אחרי הטיפול של אתמול, ומה כדאי לא להציע היום בכלל.

לתשומת לב:

זו סדנת בישול לקבוצת הורים, ולא מפגש טיפולי ולא ייעוץ תזונתי. איני תזונאית ואיני דיאטנית, ואיני מחליפה את הצוות הרפואי. הסדנה נבנית בהתאם להנחיות המקצועיות שהמשתתפים כבר קיבלו, ולא במקומן.

למה דווקא הנושא הזה

זהו נושא בעל משמעות אישית עבורי. הוא נולד מתוך הניסיון שלי כאמא, אחרי שבני חלה בסרטן.

בתקופה ההיא למדתי מקרוב עד כמה האוכל נעשה מורכב. הטיפולים משפיעים על התיאבון, על הטעם, על הריח, על מצב הרוח ועל היכולת לאכול. לפעמים ילד שאהב מאכל מסוים אינו מסוגל אפילו להריח אותו. לפעמים משהו שהתאים אתמול מעורר היום בחילה.

כתבתי על התקופה ההיא בהרחבה במאמר להנגיש אוכל, להזין אדם, כולל על הפחד, על הקפדנות ועל מה שהבנתי ממנה רק במרחק של שנים.

מה שנשאר איתי משם, ומה שהפך בסופו של דבר לסדנה, הוא דבר אחר: ההבנה שאפשר להפוך מטבח של פחד למטבח של אפשרויות.

מה הסדנה עושה

הסדנה נבנית סביב השאלה המעשית שמלווה הורים רבים בתקופה הזאת: מה ואיך אפשר להכין כשהתיאבון, הטעמים והיכולת לאכול משתנים?

שלושה דגשים עוברים בה:

הנגשת האוכל. הנגשה אינה רק החלפה של מרכיב אחד באחר. היא היכולת לקחת משהו שאינו נגיש כרגע לאדם מסוים ולהפוך אותו לאפשרי עבורו: להתאים את חומר הגלם, את צורת ההכנה, את הכמות, את המרקם, את הטמפרטורה ואת אופן ההגשה.

טעם והנאה. אני לא מאמינה בהנחה שאוכל מותאם הוא בהכרח אוכל משעמם. גם כשהמגבלות רבות, אפשר לחפש טעם, ריח, צבע ומרקם שמעוררים סקרנות. לפעמים דווקא הפרט הקטן הזה הוא מה שגורם למישהו להסכים לטעום.

אפשרויות בתוך המגבלות. הורה שיודע להכין רק מנה אחת שמתאימה נמצא במקום צר מאוד. הורה שמכיר טכניקה אחת ויודע לגזור ממנה חמש גרסאות נמצא במקום אחר לגמרי. הרבה מהעבודה בסדנה היא בדיוק זו: לא לאסוף מתכונים, אלא ללמוד להרחיב מנה אחת לכמה כיוונים.

מה קורה במפגש עצמו

הכול קורה דרך הבישול, ולא כהרצאה שמתווספת אליו.

מבשלים יחד, מנסים, טועמים ומאלתרים. הידיים עסוקות, וזה בדיוק מה שמאפשר לשיחה שסביב לקרות בקצב שלה, בלי שאיש נדרש לשתף דבר שאינו רוצה.

חלק מההורים מגיעים עייפים מאוד. חלק מגיעים אחרי תקופה שבה כמעט לא יצאו מהבית. שלוש שעות של עשייה משותפת, בקבוצה שמכירה מקרוב את מה שהם עוברים, הן בפני עצמן משהו אחר מהשגרה.

איך הסדנה נבנית

הסדנה מיועדת לקבוצה קיימת: קבוצת הורים לילדים או לבוגרים המתמודדים עם מחלת הסרטן, שמתכנסת במסגרת ארגון, קהילה או מסגרת תמיכה.

לפני המפגש אני משוחחת עם מי שמארגן אותו. אני רוצה להבין מי המשתתפים, באיזה שלב הם נמצאים, מה כבר נאמר להם על ידי הצוות הרפואי ומה הקבוצה מבקשת לעצמה. יש קבוצות שמחפשות בעיקר כלים מעשיים, ויש קבוצות שמבקשות בעיקר ערב אחר, יחד.

לפי זה נקבעים התפריט, המשימות, הקצב ומידת הבחירה. כמו בכל סדנה אחרת שאני מעבירה, גם כאן אין תבנית אחת שמתאימה לכולם.

רוצים סדנה לקבוצה שלכם?

סדנאות בריא לי מתקיימות במטבח חיצוני מול היער בטל־אל, לקבוצות שמגיעות יחד. אפשר לשלוח הודעה ולשמוע איך נבנית סדנה לקבוצה שלכם.

שליחה בוואטסאפ

רוצים סדנה לקבוצה שלכם?

הסדנה נבנית לפי הקבוצה, לפי המטרה ולפי מספר המשתתפים.

ההזמנה מתחילה בוואטסאפ, בשיחה קצרה עם מי שמארגן.