כשה”בריא” משתנה

על הקשבה לגוף, גמישות ומה באמת אומר ”בריא לי”

במהלך ההכנות לסדנת הבישול האחרונה שלי כבר סבלתי מכאבי בטן, אבל הייתי עסוקה ולא ממש עצרתי להקשיב לגוף.

רק לאחר הסדנה ביררתי את הסיבה, ובהמשך התברר שיש לי הליקובקטר. הטיפול היה אינטנסיבי, מערכת העיכול הייתה רגישה מאוד, ופתאום גם התזונה שהתאימה לי בדרך כלל כבר לא התאימה.

אני מדברת הרבה על עיקרון ה-80-20: רוב הזמן לבחור מזון שמיטיב איתי, ולהשאיר מקום גם לגמישות ולהנאה.

ופתאום נדמה היה שהיחס התהפך.

מאכלים שבדרך כלל נחשבים מבחינתי לבחירה טובה, כמו ירקות, דגנים מלאים ומזונות עשירים בסיבים, לא תמיד הרגישו נכון לגוף. דווקא מזון פשוט יותר, לעיתים מקמח לבן ודל יותר בסיבים, היה לעיתים קל יותר לעיכול בתקופה הזאת.

וזה חידד לי משהו חשוב:

”בריא” הוא לא תמיד מושג קבוע.

יש עקרונות תזונתיים כלליים, אבל בתוך מצבים רפואיים, רגישות של מערכת העיכול או תקופות של החלמה, נדרשת התאמה למצב הנוכחי ולפעמים גם שינוי זמני של ההרגלים.

מבחינתי, זו בדיוק המשמעות של ”בריא לי”.

לא רק לשאול מה נחשב בריא באופן כללי, אלא גם:

מה מתאים לגוף שלי עכשיו?

הקשבה לגוף אינה אומרת לוותר על ידע, אלא לחבר בין הידע לבין המציאות המשתנה. ובמצבים רפואיים, כמובן, לעשות זאת לצד ההנחיות של הרופא, הדיאטנית או הרוקח.

אני עדיין בתוך התהליך, עדיין בודקת מה מתאים ומה אפשר להחזיר בהדרגה.

ואולי דווקא עכשיו השם ”בריא לי” מקבל עבורי משמעות מדויקת יותר:

בריאות היא לא רק לדעת מה נכון. היא גם לדעת מתי צריך להתאים, לשנות ולעשות חישוב מסלול מחדש.