אוכלוסיות ותחומים

טיפול אונליין לבני נוער, למי זה מתאים ומה צריך לדעת

טיפול אונליין יכול להקל על מתבגרים ועל משפחותיהם, אבל נוחות אינה המדד היחיד. מתי נכון לעבור למסך, מה הוא דורש ואיך בודקים שהטיפול נשאר יעיל.

מאת סיגלית פרוחיפורסם 4 דקות קריאה

בקצרה

מניסיוני, את המפגשים הראשונים עם מתבגר חשוב לקיים פנים אל פנים, כדי להכיר ולבנות ברית טיפולית. לאחר שנוצר קשר בטוח, אפשר לשלב מפגשי אונליין, לעיתים גם לסירוגין, בתנאי שהמתבגר מרגיש שהפורמט מתאים לו ושאנחנו ממשיכים לבדוק את הקשב, הפרטיות ויעילות הטיפול.

לא כל שבוע מאפשר להגיע לקליניקה. יום לימודים שהתארך, הורה שלא יכול להסיע, מזג אוויר או קושי אחר בהתארגנות, ופתאום מפגש אונליין נראה כמו פתרון פשוט. לפעמים הוא באמת פתרון טוב. אבל נוחות לבדה אינה אומרת שהטיפול עובד.

בטיפול במתבגר השאלה המכרעת היא מה קורה לקשר, לקשב וליכולת לדבר בכנות כשהמפגש עובר למסך. לכן, בדרך שבה אני עובדת, המפגשים הראשונים מתקיימים פנים אל פנים. רק לאחר שנבנית ברית טיפולית, קשר שיש בו אמון, ביטחון ושיתוף פעולה, אפשר לבחון אם נכון לשלב מפגשי אונליין.

קודם נבנה הקשר

המפגשים הראשונים מאפשרים לי להכיר את המתבגר מעבר למילים: איך הוא נכנס לחדר, מתי הוא מתרחק, מה עוזר לו להרגיש בטוח ואיך נוצר בינינו קצב משותף. גם הוא צריך להכיר אותי ולבדוק אם הוא מרגיש שאפשר לסמוך עליי.

אחרי שהקשר הזה נבנה, המסך כבר אינו נקודת הפתיחה אלא דרך נוספת להמשיך קשר קיים. המעבר לא נעשה אוטומטית. אני בודקת עם המתבגר אם הוא מצליח להישאר נוכח, אם נוח לו לדבר כך ואם המפגש עדיין מרגיש משמעותי ומועיל. המשוב שלו הוא חלק מההחלטה, לא פרט שולי.

מתי אונליין יכול לעזור

כשההגעה מכבידה על המשפחה. מרחק גאוגרפי, יום לימודים ארוך או קושי של ההורים להסיע עלולים להפוך כל פגישה למבצע. מפגש מרחוק יכול לחסוך זמן ולאפשר רצף.

כשהחיים מפריעים לרצף. שבוע עמוס, מחלה קלה, נסיעה או שינוי זמני בשגרה אינם חייבים לקטוע תהליך שכבר נבנה. לפעמים הטיפול נשאר בעיקרו פנים אל פנים, ורק חלק מהמפגשים מתקיימים אונליין במקום להתבטל. השילוב לסירוגין יכול להיות מדויק יותר מבחירה קבועה בפורמט אחד.

כשהמסך מקל על המתבגר. יש מתבגרים שהמרחק הפיזי מפחית אצלם מתח ומאפשר להם לדבר בחופשיות רבה יותר. אצל אחרים קורה בדיוק ההפך. אין כלל שמתאים לכולם, ולכן אי אפשר להניח מראש מה יעבוד.

הנוחות אינה פוטרת מקשב

מפגש אונליין עשוי להקל על ההתארגנות, אך הוא דורש קשב רב, מהמתבגר וגם ממני. דרך המסך קל יותר להסיט מבט לטלפון, לפתוח חלון נוסף או להיעלם לרגע מבלי שהדבר יהיה ברור. גם סימנים קטנים של אי־נוחות, התרחקות או הצפה פחות נראים לעין.

כדי שהמפגש יישאר טיפול ולא יהפוך לשיחת וידאו אגבית, המסגרת צריכה להישמר:

  • שעה קבועה ומקום קבוע ככל האפשר.
  • מצלמה פתוחה, בלי טלפון או מסכים מקבילים.
  • חדר שקט עם דלת סגורה ואוזניות.
  • הסכמה מראש על מה עושים אם החיבור נופל.
  • ידיעה היכן המתבגר נמצא ולמי אפשר לפנות במקרה חירום.

המסגרת הזו חשובה גם בעבודה בגישה קוגניטיבית־התנהגותית. שירות הבריאות הבריטי מציין שטיפולים המבוססים על שיחה יכולים להתקיים פנים אל פנים, בווידאו או בטלפון. הפורמט יכול להשתנות, אבל הנוכחות והעבודה המשותפת עדיין צריכות להישמר.

פרטיות היא תנאי לטיפול

מתבגר שיושב במרחק שמיעה מבני המשפחה עלול לצנזר את עצמו. הוא לא תמיד יאמר שאין לו פרטיות. לפעמים הוא פשוט יענה בקצרה ויגיד שהכול בסדר.

לפני מפגש אונליין בודקים בפועל: היכן הוא יושב, מי נמצא בבית, האם אפשר לסגור את הדלת והאם השיחה נשמעת מחוץ לחדר. אוזניות מונעות מהצד שלי להישמע, אך אינן פותרות מצב שבו בני הבית שומעים את המתבגר. אם אין מרחב פרטי, עדיף להיפגש בקליניקה.

מתי אונליין מתאים פחות

כשהקשב נשחק מול המסך. יש מתבגרים שמתקשים להישאר נוכחים בשיחת וידאו. אם רוב האנרגיה מופנית לניסיון להחזיק אותם במפגש, הנוחות הלוגיסטית כבר אינה יתרון.

כשהעשייה המשותפת היא חלק מרכזי בטיפול. מפגש CBT שבו הבישול משמש כלי נשען על המרחב המשותף, על העבודה בידיים ועל מה שמתרחש בינינו בזמן העשייה. את החלק הזה אי אפשר להעביר במלואו דרך מסך.

גם אצל מתבגרים על הרצף האוטיסטי אין תשובה אחת. המסך עשוי להפחית עומס חושי ולחסוך התמודדות עם מקום חדש, אך הוא גם עלול להקשות על קשר, על ויסות ועל עשייה משותפת. ההחלטה צריכה להיעשות לפי המתבגר המסוים ולא לפי הכותרת האבחונית.

איך יודעים שהשילוב עובד

לא מספיק שהמפגש התקיים ושהחיבור לא נפל. אני רוצה לדעת אם המתבגר הצליח לדבר, לחשוב ולהיות נוכח. לכן אני חוזרת ובודקת איתו: האם היה לך קל יותר או קשה יותר להתרכז? האם הרגשת חופשי לדבר? האם היית רוצה שהמפגש הבא יהיה אונליין או בקליניקה?

אם המשוב חיובי והעבודה ממשיכה להתקדם, אפשר להמשיך באונליין או במפגשים לסירוגין. אם הקשב יורד, השיחה נעשית שטחית או שהמתבגר מרגיש פחות מחובר, חוזרים למפגשים פנים אל פנים. הבחירה בפורמט אינה החלטה חד־פעמית, אלא משהו שבודקים לאורך הדרך.

לא פשרה ולא פתרון אוטומטי

טיפול אונליין אינו בהכרח גרסה פחות טובה של טיפול, והוא גם אינו מתאים רק מפני שהוא נוח. ארגון הפסיכולוגים האמריקאי מדגיש שטיפול מרחוק אינו מתאים לכל אדם ולכל מצב, ושצריך לבחון את ההתאמה, הפרטיות והמסגרת המקצועית.

אני מציעה טיפול אונליין כחלק מתהליך שיכול לכלול גם מפגשים בקליניקה בטל־אל. מבחינתי, נקודת המוצא היא המפגש האנושי: קודם בונים קשר פנים אל פנים, ואחר כך בודקים אם המסך יכול לשרת אותו מבלי להחליש אותו.


מקורות והרחבה

רוצים לקרוא על הטיפול עצמו?

אותו תהליך, מהבית, לכל מי שהמרחק או הזמן מקשים עליו להגיע.

שליחה בוואטסאפ

רוצים לבדוק אם זה מתאים?

אפשר להתחיל בשיחה קצרה. נבין יחד מה קורה, ואם אני לא הכתובת הנכונה, אומר את זה בכנות ואפנה אתכם הלאה.

שיחת ההיכרות הראשונה בטלפון אינה כרוכה בתשלום ואינה מחייבת אתכם להתחיל טיפול. בדרך כלל אחזור אליכם תוך יום עסקים. כך נראה התהליך אחרי הפנייה