אוכלוסיות ותחומים
מתבגרים על הרצף האוטיסטי: לפני שמבקשים מהם להשתלב
מתבגר יכול לנסח רעיונות מורכבים, ובה בעת להזדקק לאחת־עשרה הנחיות כדי להכין חביתה. מה קורה כשמפסיקים להניח ומתחילים להכיר?
בקצרה
יכולת גבוהה בתחום אחד אינה מספרת בהכרח מה מתרחש בתחום אחר. כדי לעזור למתבגר על הרצף האוטיסטי, חשוב להבין מה מכביד עליו ומה הוא רוצה לשנות. המאמר עוסק ב־CBT מותאם, בחשיפות הדרגתיות, בשותפות עם ההורים ובאפשרות לשלב בישול רק כשהוא מתאים למתבגר ונבחר על ידו.
מתבגר על הרצף האוטיסטי יכול להבין אנגלית היטב, להתמצא בעולם המחשב ולנסח רעיונות מורכבים, ובה בעת להזדקק לליווי מפורט כדי להכין חביתה. הוא יכול לקיים קשרים משמעותיים ברשת ולהתקשות בשיחה בהפסקה בבית הספר.
זו דוגמה אפשרית, לא תיאור של כל המתבגרים על הרצף. היא ממחישה דבר שחשוב לי לזכור: היכולת שאנחנו רואים בתחום אחד אינה מספרת לנו בהכרח מה מתרחש בתחום אחר.
כדי לעזור, צריך להכיר את האדם שמולנו: איך הוא חושב, מה משמעותי עבורו, מה מכביד עליו ומה הוא היה רוצה לשנות בחייו.
להכיר את המתבגר, לא להסתפק באבחנה
בשנות עבודתי בחינוך המיוחד עבדתי עם מתבגרים על הרצף שתוארו, במונחים שהיו מקובלים אז, כ”בעלי תפקוד בינוני וגבוה”. עם הזמן הבנתי שהכותרות האלה אינן מתארות את מלוא המורכבות של האדם. הן אינן מספרות מספיק על כוחותיו, על הקשיים שהוא חווה או על התמיכה שהוא זקוק לה בתחומים שונים.
גם גיל ההתבגרות אינו נחווה אצל כולם באותה דרך. שינויים בגוף, במסגרת הלימודית וביחסים החברתיים עשויים לעורר קושי אצל חלק מהמתבגרים. עבור אחרים זו יכולה להיות תקופה של גילוי תחומי עניין, יצירת קשרים והיכרות טובה יותר עם עצמם. לעיתים הקושי והצמיחה מתקיימים יחד.
הטיפול מתחיל בהיכרות. אם עולם המחשב מרכזי בחייו של המתבגר, ארצה להבין מה הוא מוצא בו. אם הוא מדבר בהתלהבות על משחק, סידרה או נושא שאיני מכירה, זו הזדמנות להכיר אותו דרך משהו שיש לו משמעות עבורו, בלי להפוך מיד כל שיחה לעבודה על קושי.
מתוך ההיכרות הזאת נבנה קשר שבו המתבגר יכול לומר שלא הבין, שמשהו אינו מתאים לו, שהוא זקוק להפסקה או שהוא רואה את הדברים אחרת ממני.
מי קובע מה צריך להשתנות?
הרווחה הנפשית, הביטחון העצמי ותחושת הערך של המתבגר הם עבורי מצפן מרכזי. חשוב לי להבין אם הוא מרגיש בטוח, אם יש בחייו הנאה ושייכות ומה עשוי לעזור לו להרגיש טוב יותר.
הסתגלות חברתית יכולה להיות מטרה משמעותית כאשר היא מבטאת צורך ורצון שלו. אם הוא רוצה להכיר חבר, להשתתף בפעילות או להבין טוב יותר מצבים חברתיים, אפשר לעבוד על כך יחד. הציפייה להתנהג כמו אחרים אינה צריכה להיות מטרה אוטומטית של הטיפול.
לעיתים המתבגר עדיין אינו יודע לנסח מה הוא רוצה. אפשר לעזור לו לגלות זאת באמצעות שאלות קונקרטיות:
- מה היית רוצה שיהיה קל יותר?
- מה חסר לך?
- באילו רגעים אתה מרגיש בנוח?
- מה היית רוצה לעשות ואינך עושה היום?
לצד ההקשבה לרצונו, יש אחריות להתייחס למצוקה, לפגיעה ולסיכון. גם במצבים האלה חשוב להסביר, לשתף ולשמור ככל האפשר על מקומו כשותף בתהליך.
איך מתאים CBT למתבגרים על הרצף?
מחקרים מצביעים על כך שטיפול קוגניטיבי־התנהגותי מותאם יכול לסייע לחלק מהילדים והמתבגרים על הרצף האוטיסטי, בעיקר בהתמודדות עם חרדה.
עם זאת, חשוב לקרוא את הממצאים בזהירות. רבים מהמחקרים נערכו עם משתתפים שהיכולות השפתיות והקוגניטיביות שלהם אפשרו השתתפות בטיפול מילולי ומובנה. לכן אי אפשר להסיק מהם שהטיפול מתאים באותה דרך לכל המתבגרים על הרצף.
CBT אינו נועד לשנות את האוטיזם או ללמד מתבגר כיצד להיראות כמו כולם. הוא יכול לעזור כאשר חרדה, פחד או הימנעות מונעים מהמתבגר לעשות משהו שהוא עצמו רוצה לעשות.
ההתאמה יכולה לכלול:
- שפה ברורה וקונקרטית.
- פירוק משימות לשלבים.
- מתן זמן לעיבוד.
- שימוש בכתיבה או בתמונות לפי הצורך.
- תרגול בתוך מצבים ממשיים.
- חשיפה הדרגתית למצבים שמעוררים חרדה.
- שיתוף ההורים כדי לתמוך בתרגול בחיי היום־יום.
גם כלים שמגיעים מגישות הגל השלישי אינם מתאימים אוטומטית לכולם. אצל חלק מהמתבגרים שעבדתי איתם תרגילי מדיטציה לא עבדו. ההנחיות היו מופשטות מדי, התרגול לא עורר עניין או שההתמקדות בתחושות הפנימיות לא הועילה.
במצבים כאלה לא התעקשתי על הכלי. חזרנו לדברים קונקרטיים וברורים: משימה מוגדרת, רצף של שלבים, תמונה, רשימה, הדגמה או תרגול בתוך מצב ממשי.
חרדה, עומס חושי או מיומנות שעדיין לא נרכשה?
לפני שבוחרים כלי טיפולי, חשוב להבין מה עומד מאחורי הקושי.
אם מתבגר נמנע מללכת לסופר, למשל, יכולות להיות לכך סיבות שונות. ייתכן שהוא חרד מהיציאה או מהמפגש עם אנשים. ייתכן שהרעש, התאורה והריחות מציפים אותו. ייתכן שהוא אינו יודע כיצד לתכנן את הקנייה ולהתמצא במרחב. ייתכן גם שמדובר בשילוב של כמה גורמים.
כל אחד מהמצבים האלה דורש מענה אחר.
כשחסרה מיומנות, צריך ללמד ולתרגל אותה. כשיש עומס חושי, צריך לחשוב על התאמות. כשיש פחד והימנעות, אפשר לבנות חשיפה הדרגתית.
חשיפה אינה אמורה לגרום למתבגר להתרגל בכוח לסביבה שמציפה אותו. היא גם אינה תחליף ללימוד של מיומנות שעדיין לא נרכשה.
החשיפה מתרחשת בתוך החיים
מהניסיון שלי, אחד הדברים שסייעו במיוחד בעבודת CBT עם מתבגרים על הרצף היה תרגול הדרגתי של מצבים שהם נמנעו מהם או רצו לרכוש בהם עצמאות.
במהלך עבודתי עם מתבגרים על הרצף בבית ספר קיבוצי עסקנו גם במיומנויות מעשיות הקשורות למטבח ולקנייה. משימה שנשמעת פשוטה, כמו ”ללכת לסופר”, התפרקה לפעולות רבות:
- להחליט מה רוצים להכין.
- לבדוק אילו מצרכים כבר קיימים.
- לתכנן ולסדר רשימת קניות.
- להתמצא בין המעברים בסופר.
- למצוא את המוצרים ולבחור ביניהם.
- לבקש עזרה כשלא מוצאים דבר מה.
- לעמוד בתור ולשלם.
הפירוק עזר להבין היכן נמצא הקושי. עבור מתבגר אחד הקושי היה בתכנון, עבור אחר בהתמצאות במרחב. מתבגר אחר ידע מה עליו לעשות, אבל החרדה מנעה ממנו להיכנס לסופר.
כאשר היה מדובר בחרדה ובהימנעות, בנינו את התרגול בהדרגה. לא התחלנו מהמשימה המלאה ולא חיכינו שהפחד ייעלם. פירקנו את הדרך לשלבים שאפשר להתמודד איתם וחזרנו עליהם בקצב שהתאים למתבגר.
הקשר עם ההורים היה חשוב כדי להעביר את מה שנלמד גם לסביבה שבה המתבגר חי. תרגול בסופר שליד בית הספר אינו בהכרח מספיק. לעיתים היה צורך לתרגל גם בסופר השכונתי, עם ההורה, כדי שהיכולת תוכל לעבור לחיי היום־יום.
אותו עיקרון יכול להתאים גם למטרה כמו הליכה לחדר כושר. אם המתבגר רוצה ללכת אך נמנע בגלל חרדה או חוסר ודאות, אפשר להתחיל בהיכרות עם המקום, לבחור שעה מתאימה, להגיע לזמן קצר ובהמשך להרחיב את הפעילות.
אצל חלק מהמתבגרים המחשב היה מרחב מוכר ובטוח. לעיתים ההישארות מולו הפכה גם להימנעות מפעילויות שהם עצמם רצו לעשות. המטרה לא הייתה לקחת מהם את המחשב, אלא להרחיב את האפשרויות העומדות בפניהם.
גם קשר ברשת הוא קשר
כאשר הקשרים החברתיים של מתבגר מתקיימים בעיקר ברשת, חשוב להבין מה משמעותם עבורו. האם הוא מרגיש שייך? האם יש בקשרים הדדיות ותמיכה? האם הם מספקים אותו, או שהוא רוצה משהו נוסף?
קשר ברשת יכול להיות מקור משמעותי לחברות, להנאה ולביטחון. לצד ההכרה בערכו, חשוב לבדוק גם אם המתבגר חשוף ללחץ, להטעיה או לניצול.
הסבר כללי כמו ”תיזהר ברשת” אינו מספיק. חשוב לדבר באופן מפורש על פרטיות, הסכמה, שמירת תמונות ומידע אישי, חסימה, דיווח ופנייה לעזרה. המטרה אינה למנוע קשרים ברשת, אלא לאפשר למתבגר ליהנות מהם תוך שמירה על עצמו ועל אחרים.
במקרה של פגיעה, איום, התחזות, סחיטה או הטרדה ברשת אפשר לפנות למוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. במקרה של חשש מיידי לחיי אדם יש לפנות למוקד 100 של המשטרה.
ומה קורה אם בוחרים להיכנס למטבח?
מתוך ההכשרה והניסיון שלי בהנחיית תהליכים בישוליים במסגרות חינוכיות, אני מכירה את האפשרויות שעשייה משותפת יכולה לפתוח: קשר שנבנה זה לצד זה, הזדמנות לבחור, לבקש עזרה, להתמודד עם תסכול ולחוות הצלחה.
אבל המטבח אינו מתאים לכל מתבגר. הריחות, הרעשים, החום והמרקמים עלולים להכביד. לכן בישול משתלב בטיפול רק כאשר הוא מתאים למתבגר והוא בוחר בכך.
אני זוכרת שכתבתי לצורך הכנת חביתה רצף של כאחת־עשרה הנחיות. היה צורך לפרט פעולות שאנחנו נוטים לראות כמובנות מאליהן: היכן שוברים את הביצה, לאיזה כלי מעבירים אותה, איך מערבבים, מתי מוסיפים שמן וכיצד מווסתים את החום.
למתבגר אחד הנחיות מילוליות מדויקות יעזרו. אחר יזדקק לתמונות, להדגמה או לביצוע משותף. אם הכנת חביתה היא מטרה שהוא רוצה להשיג, הדרך נבנית לפי הצרכים והקצב שלו.
חשוב גם להבחין בין שימוש בבישול כמרחב לקשר ולעבודה רגשית לבין לימוד מיומנות מעשית. אפשר לשלב ביניהם, אך מטרת העשייה צריכה להיות ברורה.
אני פסיכותרפיסטית CBT ואיני עורכת אבחוני אוטיזם. כאשר עולה צורך באבחון או בבירור התפתחותי, אני מפנה לגורמים המוסמכים לכך.
לבנות דרך שיש בה מקום למי שהוא
אני רוצה שהמתבגר ירגיש שמותר לו להיות מי שהוא, ושאפשר לקבל עזרה במה שקשה לו. מתוך תחושת הביטחון הזאת אפשר לברר מה הוא רוצה ללמוד, לשנות או להרחיב בחייו.
לפעמים המטרה תהיה יצירת קשר חברתי חדש. לפעמים הפחתת חרדה, הליכה לחדר כושר, קנייה עצמאית או הכנת חביתה.
בכל אחת מהמטרות האלה, הדרך מתחילה בהקשבה למתבגר ונבנית יחד איתו.
מקורות והרחבה
- המלצות NICE לטיפול ולתמיכה בילדים ובמתבגרים על הרצף האוטיסטי (2013)
- מחקר מבוקר על CBT מותאם למתבגרים צעירים על הרצף עם חרדה (2015)
- מחקר מבוקר על CBT אישי ומותאם למתבגרים על הרצף עם חרדה (2015)
- מחקר על מקומה של החשיפה בטיפול בחרדה בקרב צעירים על הרצף (2022)
- זכויות ושירותים לילדים על רצף האוטיזם, משרד הבריאות (ללא תאריך)
- מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (ללא תאריך)